הסוכה שלי

 היום ערב חג סוכות..
עוד שבוע יסתיים מרתון החגים הגדול ונתחיל להיכנס לשגרה מבורכת.
אבל עד אז, אני נהנית מכל רגע מכל דקה ומכל שניה של הכנות מלוות בחדוות היצירה!!
אתם בטח שואלים מה יש לה זאת? השתגעה? ...
נכון, יש לחץ להספיק ולתקתק את הכל.. שכל דבר יונח במקומו המיועד
מלכתחילה.. ועדיף בלי אילתורים! ואפילו להספיק לשבת עם כוס קפה ועוגה
שאך יצאה מהתנור כשהבית רגוע,נקי ומצוחצח, לפחות שעה לפני כניסת החג,
אבל הי, כל הכיף זה לשבת בערב החג בסוכה המקושטת -שאני קישטתי,
                          לשולחן הערוך  -שאני ערכתי,
                          ולאכול אוכל טעים -שאני הכנתי...
                          ולארח את כל האנשים שאני אוהבת..!

אני זוכרת בערגה את הסוכה שלנו בבית הורי, אבי ז"ל תמיד בנה אותה במוצאי יום הכיפורים,
ואני בעליצות הייתי מוציאה את כל הקישוטים הצבעוניים, מניפות הנייר,שרשראות מגן הדוד,
שלטים של עותק מהכרזת המדינה, תמונות של ראש הממשלה, הנשיא והרמטכ"ל,
(פעם ציונות לא היתה מילה גסה..) ופירות טריים משבעת המינים: אשכולות של תמרים צהובים,
רימונים,חבושים,סלסלות קטנות שבתוכן הנחנו תאנים מהעץ של סבתי..
וכל אגרות השנה טובה,המנצנצות בזהב וכסף שקיבלנו בדואר במשך השנים,מצאו את מקומן
על דפנות הסוכה מחוברות בסיכות תפירה.
ומעל הכל הונח כלאחר כבוד הסכך הירוק האמיתי שפיזר את ריח החג בכל השכונה..

מחשבות..חלומות..תכניות..

pinterest

  

כמו שאתם כבר יודעים,חזרתי ללמד בסטודיו במלוא הכוחות..

עכשיו כשנתנאל כבר הסתגלה לגן ורכשה המון חברים וחברות חדשים.

כבר יש בייביסיטר שהיא מחבבת (היא עדיין בתקופת מבחן..)

שוב כל הימים וגם קצת מהערבים מתמלאים בחוגים וסדנאות..

ובערבים אני כבר יושבת על תכנון שנתישל הרצאות וערבי מודל כמו שהיו פעם
(לפני 3 שנים) שוב יזמזמו להם האובניים בשמחה.. וכני הציור ישאו בגאוה את הקנווסים..

והמון פסלים בשלבי עבודה שונים יכוסו ביריעות הבדים הלחות ויעטפו בהקפדה בניילונים
עד לפעם הבאה. ובל נשכח את המון כוסות הקפה וצלחות  

העוגות והעוגיות שבלעדיהם לא מתחיל השיעור.. וחותם השמחה וחדוות היצירה,ישארו בנפשכם.

ובכל פגישה שבועית תרים היצירתיות את ראשהוהידיים ביחד עם הדמיון יסתנכרנו להם...

ותבינו יותר את המושג אומנות,ותתחילו להיות אומנים בעצמכם.ותפתחו את עצמכם לרעיונות 

כי בינתיים הבנתם שאת העניינים הטכניים פותרים אחרי שמתחילים ליצור..!

ותהנו גם לפגוש מידי פעם אומנים אחרים,ונציץ ביחד אל תוך נפשם..ונהנה, ונתעשר..

ונפסל ונצייר וניצוק ונקדר.

שולחן ערוך.. לראש השנה

כמעט חג שמח..
הערב,נחזור מבית הכנסת ונחגוג ביחד עם כל המשפחה  את תחילתה של השנה החדשה.
כל הרחובות יהיו כמעט שוממים ממכוניות ונהרות של אנשים וילדים בולטים בלבן ימלאו את הכבישים.
איך שאני אוהבת את זה.. התחושה היא ממש כמו של פעם כשהייתי ילדה..  איזו נוסטלגיה..
כמובן שבדלת יהיה את הפקק הרגיל של הכניסה לבית..
וכמו בכל פעם גיסי שוב יציע בהתלהבות מתחדשת להרחיב את הפתח..
וכשכבר כולם יכנסו פנימה,נתיישב מסביב לשולחן הערוך.
אהה..אומנם אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל..הפעם הייתי חכמה ועבדתי ועמלתי בסטודיו ..
והכנתי את הרימונים והציפורים שמככבים,מראש.  וערכתי את השולחן  למפרע- אתמול בערב.
ואפילו צילמתי אותו לגמרי עבורכם - טופחת לעצמי על השכם ברשותכם.. (בסוף הפוסט מצרפת עוד תמונות )

מה יש באומנות שעושה לנו טוב?

    



אז מה עשיתי בינתיים אתם שואלים ?
הממ..סיימתי לעצב 2 דירות ואת הבית של אמא.
התחלתי את רצף הסדנאות שממלאות לי את כל ספטמבר אוקטובר ונובמבר..

מה שאומר שאני מבלה בסטודיו יותר מאשר בבית.. התנור עובד בלי הפסקה 
.וכמובן אני ממשיכה לעבוד ולפתח מוצרים חדשים
חנכתי חנות מקוונת חדשה שעמלתי עליה ביחד עם מור שלי המוכשרת והיצירתית!
יש לשונית קישור בדף הפייסבוק שלי.

.ויש עוד כמה פרויקטים בדרך.

למה דווקא חוגי אומנות?

אוטוטו מסתיים לו החופש הגדול...אנחנו מתקרבים לשם בצעדי ענק..!

החודש הראשון כבר התאייד לו עם החום הכבד, החודש השני התחיל , השבוע הראשון שלו עומד להסתיים...

ונשארו לנו עכשיו כל הסידורים, ההכנות,והקניות של: התיקים, הספרים והמחברות, יומנים,

קלמרים, להדפיס חולצות עם סמל ביה"ס ועוד ועוד ועוד... כי שנת הלימודים בפתח...! 

כמובן שלא שכחנו את החוגים..!

איזה חוג הפעם?  שנמשיך עם החוג הקודם?  כמה חוגים השנה?  האם הפעם תהיה עקביות?

והכי הכי בעיקר (כמו שלימור אומרת)  איפה נמצא החוג האולטימטיבי? 

זה שיש בו: גם ערך מוסף גבוה..(מה לעשות כולנו עדיין רוצות ילדים גאונים ומאושרים כמובן)

גם הדרכה מצוינת עם רגישות לנפש הרכה של הילדים.

גם קבוצות קטנות ואינטימיות. גם מקצועיות מוחלטת. גם אוירה מתאימה..

בקיצור, גם וגם וגם!

את הסיבות הכי טובות בעולם למה כדאי חוגי אומנות ..ומה הם נותנים לנו,

אכתוב לכם כאן  מנקודת מבטי רחבת השנים והמקצועית בתחום האומנות.

אומנות ואני

ועוד קצת על עצמי- אני נושמת,יוצרת ומלמדת אומנות מזה 15 שנה עם ילדים ונוער ומבוגרים

בגילאי 5 - 80,בתחומי הרישום  הציור והפיסול.התענגתי להכיר את עולמם הפנימי של הילדים

וראיתי את ההשפעה הנפלאה של הפיסול והציור על ילדים,את הסיפוק מהצלחתם ליצור בדיוק 

כפי שתכננו, את חיזוק הביטחון העצמי ואת היכולת לתת מעצמם לחבריהם..

אם בעצה ואם בעזרה ואת התפתחות וההתקדמות האישית של כל אחד מהם תוך כדי העלאת הרף בהתאם.

הממלכה הקסומה שלי

הקדמה חשובה:
את הסטודיו שלי החלטתי להקים כדי שיהיה לי מקום ליצור בו.
בלי הסחות דעת  של  "אמא/איריס  בואי רגע..אני צריך עזרה..
ובלי לחשוב על לנקות אחרי...
פשוט לשבת ולפסל, לצייר, ולגרום לרעיונות לקרום עור וגידים..
כאן אני חייבת להתוודות: אני מכורה לסדר וניקיון..!
ובסוף כל יום עבודה שכזה פשוט קרצפתי את הבית.
אני לא צריכה לספר לכן מה זה חימר... וצבעים...ואבניים..שומו שמיים..!