F

27 בנובמבר 2012

יומולדת יש רק פעם בשנה




                  




































הצילום מתוך http://pinterest.com/pin/507921664195097984/


בעוד יומיים אחגוג את  יום הולדתי ה: אחמ.. אחמ...
האמת היא שיום ההולדת שלי הוא רק תירוץ , שהרי כמו קשתיות רבות אני חובבת מושבעת
של מסיבות, הפתעות, ריגושים וכו` אחד הדברים שהפכו אצלי למסורת הוא הכנת  מתנות ..
ממני לחברותי  הקרובות. אל תשאלו למה, אני פשוט נהנית. זה עושה לי טוב לנפש...ובדרך
כלל גם ממתיק לי את סיכום  השנה שחלפה...כי אני ממש לא נחמדה לעצמי..! אבל,השנה
בשונה משנים עברו ובהמשך להחלטות חדשות... שטובות עבורי, אני ממשיכה  להיות חיובית..
ואת חשבון הנפש הקבוע שלי על יעדים שלא הושגו אני ממירה להישגים שהעשירו והצמיחו אותי.
משתפת אתכם בסיכום השנה שאוטוטו חולפת לה..

אני לעצמי
לפחות פעם בשבוע אני מפנה זמן  איכותי עבורי, בין אם אני יוצרת בסטודיו או יוצאת ל"שטוף"
את העיניים,התוצאות הן נפש רגועה, מסופקת וחזקה המוכנה לכל הוריקן או משבר שינחתו עליה.
שווה בגדול!!

אני כאמא    
הייתי נותנת לעצמי ציון די גבוה, היום בשונה מהעבר הרחוק, אני מקפידה לעזוב את הכל
כשנתנאל  מגיעה מהגן, ומבלה איתה זמן איכות הכולל משחקים, ריקודים והשתטויות לרוב.
את המקלחות, משחקי קופסא וסיפור לפני השינה אני ואבא שלה חולקים עפ"י תור.

6 בנובמבר 2012

לבחור ולהחליט..



מי לא מכיר את בעיית ה"להחליט"?
כל אחד מחליט עשרות אם לא מאות החלטות יומיומיות  בחייו ,
ואינני מדברת על המהותיות שביניהן.
אני מדברת על אלו הפשוטות, כמו שלי, שבעזרתן אני בוחרת
את הבגדים והתכשיטים ליום העבודה...
או את  התמונה המתאימה ביותר עבורי כתמונת פרופיל?

בעצם, החלטות הן עניין יומיומי ושגרתי , לכאורה עניין פשוט,
מנגנון קבוע. אולם אני מעידה על עצמי שבכל החלטה הקשורה אלי,
אפילו  פשוטה, מעורב, תיקון :משתלט, הרגש, מחשבות רבות על תוצאה,
והשפעות אפשריות עלי  ועל סביבתי הקרובה, מציפות את ראשי...

(רק לצורך המחשה, תחשבו על סופת הוריקן תמידית שנמצאת בראשכם.)

דוגמא אתם רוצים?


4 בנובמבר 2012

קאמרה אובסקורה


              

אחת מהמשימות שהייתי צריכה לסמן  ב-וי  היתה גם הכי מרגשת עבורי.
צילומי מוצר, צילומי סטודיו וצילומי תדמית.
וואו, להזמין צלמת מקצועית אלי, במיוחד בשבילי...
אני חוזרת אחורה בזמן  ורואה את עצמי, את אחותי ואת אחי מרוגשים,
לבושים בבגדים חגיגיים לכבוד הצילומים.. 
מגיעים ל"צלמניה"  מרגישים
את האויר הדחוס ששורר שם.. 
הצלם מכניס אותנו כלאחר כבוד לחדר
אחורי  שייעודו צילומים משפחתיים,
מעמיד אותנו בקומפוזיציה משולשת..
לא מבקש לחייך, רציני מאוד, 
מכניס את ראשו לתוך המצלמה הענקית ומצלם.. קליק.

הרשמה לעדכונים במייל