קאמרה אובסקורה

              

אחת מהמשימות שהייתי צריכה לסמן  ב-וי  היתה גם הכי מרגשת עבורי.
צילומי מוצר, צילומי סטודיו וצילומי תדמית.

וואו, להזמין צלמת מקצועית אלי, במיוחד בשבילי...
אני חוזרת אחורה בזמן  ורואה את עצמי, את אחותי ואת אחי מרוגשים,
לבושים בבגדים חגיגיים לכבוד הצילומים.. מגיעים ל"צלמניה"  מרגישים
את האויר הדחוס ששורר שם.. הצלם מכניס אותנו כלאחר כבוד לחדר
אחורי  שייעודו צילומים משפחתיים,מעמיד אותנו בקומפוזיציה משולשת..
לא מבקש לחייך, רציני מאוד, מכניס את ראשו לתוך המצלמה הענקית ומצלם.. קליק.

הריח המוזר ששלט בחלל  עדיין מלווה את זכרונותי  מהביקור ב"צלמניה".

אחי, לצידו אחותי ואני ביניהם

אז איפה היינו? אה.. צילומי תדמית לעסק ולי..שוטטתי ברשת בחיפוש
אחר צלמים אפשריים, בחנתי בתשומת לב את עבודותיהם ובסופו של
דבר מי שלכדה את ליבי היתה נעה זני. היא  אומנם קוראת לעצמה
אוצרת רגעים, אני קוראת לה אוצרת נשמה, איכשהו היא מצליחה להוציא
מכל אחד את תמציתו..היא הגיעה לביתי, נערה בגי'נס  עם ציוד הצילום שלה ,
רגועה ובטוחה בעצמה. ירדנו לסטודיו, ובתוך שעתיים תקתקה את העסק שלי
ואותי.. אהה.. אבל זה לא היה כל כך מהיר וקל ..

זה התחיל במייל שגרתי של גישושים מצידי,עבר לטלפונים,
מסרונים והודעות בפייסבוק. אח"כ , חיכינו שהחגים יעברו..
ובינתיים המשכתי לחשוב ולתכנן.. איך אני רוצה להראות את עצמי ?
איך  דרך צילום  היא תוכל להציג את איריס, האשה, האומנית, היוצרת, המעצבת?
זו שרגליה מקורקעות אך היא בעלת כנפיים ענקיות.?.
איך היא תוכל לקלוט  את ה DNA שלי??

ואיך  לכל הרוחות בשעתיים יהיה אפשר לצלם כמה שיותר חומר שיווקי עבורי..!!

.. כמובן שניסיתי להסביר לה קצת על העסק שלי ועל כל הדברים שאני עושה..
אשה שהיא אמא, בעלת עסק מורכב , מעצבת פנים וגם אומנית יוצרת.
אבל הרגשתי שנעה לא  ממש מבינה , לא ממש יורדת לסוף דעתי,
אז התחלתי לכתוב רשימות. כתבתי את כל  הענפים שיוצאים מתוך העסק שלי,
ואת הקטגוריות שאותם אני מבקשת שתצלם, אח"כ ירדתי לפרטי העבודות,
הוספתי רעיונות אפשריים לצילום, סצנות שלמות של צילומים אפשריים,
הדפים התמלאו והתמלאו..
שוב דיברנו, ונדברנו שאשלח לה את הרשימה..

כשנעה חזרה אלי היא היתה מאוד מנומסת, עדינה,
היא לא אמרה את זה  ישירות אבל לדעתי,  היא נבהלה.. ממש!
מה, את כל זה את רוצה להספיק בשעתיים?
אז נתפשר, השבתי, לא נצלם את הכל .. נבחר רק את הכי טובות .
קבענו יום ושעה.. כשהספק מתחיל לכרסם בי.
ערב לפני ואני מכינה בתשומת לב את כל הפריטים לצילומים ,
הנחתי על השולחן הגדול בפינת האוכל את גופי התאורה, אחד אחד,
בעדינות, באהבה, ותוך כדי,  אני שומעת קול נפץ גדול.

תבינו, השעה 24:00 , אני מותשת אחרי יום מלא של סדנאות ופגישות,
אני מסתובבת לכיוון הקול , שוד ושבר, שברי זכוכית וקרמיקה מפוזרים מסביבי..
4 גופי התאורה הענקיים מזכוכית וקרמיקה, אינם ..!
קפאתי, חשיבה זריזה.. ואני מוצאת את עצמי אוספת, שוטפת ומדחיקה
"אין דבר, מחר יהיה יום חדש.."

יום הצילומים מגיע, אני מתרגשת, לא הולכת למספרה - מחליטה ל"הישאר אני"
(דבר שעוד אצטער עליו בהמשך..) ואנחנו מתחילות,
לחיצת יד קצרה, כוס קפה לי ,קולה עבורה, ויורדות לסטודיו.
מארגנות את החלל, חושבות רגע ביחד, מסתנכרנות על וילון גלילה לבן מאיקאה
שעדיין לא נתלה (ותודה לך על כך בעלי היקר ..) כרקע ,
מניחות את הפסלים אחד אחד, מוצאות את הזויות הנכונות ,
אנחנו כמעט ולא מדברות, פה ושם משחילות מילה או משפט  והכל זורם,
נעה מידי פעם מראה לי את מה שצילמה אני מהנהנת והיא ממשיכה.. נפלא!!

אני חייבת לציין  שכמעט לא התערבתי לנעה בעבודה, פשוט כי משהו בבטן אמר לי שאני סומכת עליה,
אז שחררתי..
חברים שלי, משפחה שלי, רואים???  אני כן יכולה.. ותחזירו בבקשה  את הלשון לפה.. !!

אנחנו ממשיכות, עלינו לקומת החדרים לצילומי חלל מעוצב , אני כיוונתי לחדר השינה שלנו,
אבל נעה נמשכה לחדר של נתנאל..זרמתי,  עוד יהיו ימי צילום נוספים..

אני משאירה אותה בחדר, והולכת להתלבש.. הלב דופק בפראות.. אני לא אוהבת להצטלם,
אף פעם אני לא יוצאת מוצלחת..תבינו, אני לא אשה שמצטלמת היטב, מה שנקרא לא פוטוגנית..
באמת, נשבעת לכם ! אולי בגלל שאני כל כך פרפקציוניסטית (במובן הרע) כל כך ביקורתית כלפי
עצמי..(טוב , נעזוב את זה עכשיו ..) נעה מצלמת, שולחת אותי לכורסא הלבנה, מוציאה אותי לגינה,
מורה לי להוריד את הראש , להישען על הכסא, להשתחרר קצת יותר, להיחשף בפני המצלמה , 

זה קשה, קשה לי מאוד.. מראה לי ממה היא מתלהבת., מצביעה על כמה טובות וכמובן שאני מעקמת
את האף.. על לשוני הערות לגבי השיער, והפנים וההבעה ו....ו.... ו....
נעה מהנהנת וממשיכה לצלם, לא סופרת אותי לכאורה, היא מרוכזת, מכוונת, מדברת אל עצמה,
מחכה לתפוס את האיריס שבי.. תוך כדי שהיא ממשיכה לצלם היא אומרת-ממלמלת בחצי פה
שאולי יש מקום להעלות  את התמונות להצבעה בין החברים/ מכרים .
שיעזרו לי לבחור את הכי נכונה.
כשירדנו לסטודיו לאסוף ולסדר נזכרתי שבכלל אין לי תמונה  עבור הדף שלי כמעצבת חללים.
הוצאתי תוכניות מהתיקייה, מניפות צבעים וסרגל קנה מידה מהמגירה, נעה זרקה את המרקרים,
"להקפצה של התמונה" עלתה על השולחן ותוך כדי שהיא מצלמת  זרקתי פנימה את המשקפיים
שלי שיבינו שאני אשה..

.. תם ונשלם יום הצילומים.
אשמח אם תמצאו  שהשינויים הויזואליים שאעשה בדפי הפייסבוק ובבלוגים שלי , יפים בעיניכם..

Help !!
רגע לפני שאני מסיימת את הרשימה..  החלטתי לבקש מכם עזרה . (זהו , אמרתי את זה..)
צרפתי 5 תמונות שביניהן אני מתלבטת, אשמח לקבל  בעזרתכם את ההחלטה בבחירת
התמונה הכי מוצלחת שלי..
(גם מאוד מעניין אותי, לראות את עצמי דרך עיניכם..)
התמונה מיועדת לדף הפרופיל שלי  בפייסבוק  ולבלוגים  שאני כותבת.

                            
      

                                 המון תודה מראש
                                                 שלכם איריס