F

11 בספטמבר 2012

מה יש באומנות שעושה לנו טוב?



























    



אז מה עשיתי בינתיים אתם שואלים ?
הממ..סיימתי לעצב 2 דירות ואת הבית של אמא.
התחלתי את רצף הסדנאות שממלאות לי את כל ספטמבר אוקטובר ונובמבר..

מה שאומר שאני מבלה בסטודיו יותר מאשר בבית.. התנור עובד בלי הפסקה 
.וכמובן אני ממשיכה לעבוד ולפתח מוצרים חדשים

חנכתי חנות מקוונת חדשה שעמלתי עליה ביחד עם מור שלי המוכשרת והיצירתית!
יש לשונית קישור
 בדף הפייסבוק שלי.

.ויש עוד כמה פרויקטים בדרך.



 תמונה מדהימה שהכי משקפת את המושג גופנפש בעיניי
 
 http://pinterest.com/pin/351912440926270 /


אחרי ההקדמה המרשימה הזו.. 
אני ממשיכה בפרק השני של למה דווקא חוגי אומנות והפעם אני תוקפת מזוית אחרת.
שלא כהרגלי אני הפעם מראיינת ומעבירה לכם את ההסברים והמסקנות..דרך עינייים אחרות
ומעניינות.  
אודה ואתוודה זה די מוצא חן בעיני, אולי יהיה המשך- מי הבאה בתור ?
את הראיון ערכתי עם אורנה לוטן אשה מדהימה,מצחיקה ועמוקה -אתם חייבים להכיר אותה!!!
עובדת סוציאלית במקצועה ועוסקת בטיפול ותמיכה רגשיים.
בנוסף היא מנחה קבוצות וסדנאות בנושאים שונים


את אורנה הכרתי דרך בנותינו כאשר הן היו בשנות התיכון שלהן.
הן נולדו באותו התאריך.. והיו החברות הכי טובות בעולם ממש צמד חמד מושלמות!!
נחזור לענייננו.. 
לא אכביר במילים.. מגישה לכם את הראיון:

ספרי לי קצת על עצמך: במה את עוסקת ואיך הגעת לשם?

אני עובדת סוציאלית במקצועי ועוסקת בטיפול ותמיכה רגשיים. עד השנה האחרונה,
עסקתי בניהול שירותים סוציאליים ותחום ההתמחות שלי היה טיפול באנשים מבוגרים, 

במצבי חולי או משבר. במקביל,למדתי שיטות טיפול יצירתיות ולא שגרתיות, בהן אני משתמשת 

כדי לשפר את איכות הטיפול ולהביא לתוצאות מהירות ומשמעותיות.פרשתי מניהול השירות הסוציאלי, 

כשהרגשתי שמיציתי את העשייה שלי שם  ושאני בשלה להיפתח לאפשרויות חדשות .
שנה חלפה מאז יצאתי לדרכי חדשה, בשנה זו התחלתי לטפל ולהנחות סדנאות בעזרת
הכלים הייחודיים  שרכשתי.
כל השיטות עוסקות בשילוב בין הגוף לרוח ובשאיפה האנושית האוניברסלית  להגיע לאיזון,
שמחה ושפע בחיים.
כולם היום משתמשים בצמד המילים גוף נפש במילה אחת. למה?
האם נוכל לראות את הגוף שלנו כיחידה נפרדת מהנפש? ולהיפך?
הלו כבר חז"לנו (כך במקור) לימדונו ש"נפש בריאה בגוף בריא",

וכשאנחנו מרגישים בנפש- אנחנו חשים בגוף.
כשאני מאוהבת (זה קורה לי לעתים די קרובות...)- יש לי "פרפרים בבטן",

וכשאני פוחדת (בד"כ לא...) "יש לי פיק ברכיים", כשמתביישים אז "מתייבשים" (שימו לב להיפוך האותיות),
וכשיש שלשול? או עצירות?- סביר להניח שקשה לנו לעכל או לשחרר מחשבות ורגשות .
כשאני יוצרת (עוסקת באמנות, הוגה רעיון או מפתחת תכנית), אני חווה רגשות של שמחה,
התרגשות, הנאה וסיפוק. 
בזמן זה- משתחררים חומרים כימיים בגוף, אשר משפיעים ישירות
על ההרגשה הפיזית שלנו. 
הנשימה משתחררת, זרימת הדם משתפרת (בעת התרגשות גבוהה- אפילו מואצת), 
אנחנו מרגישים טוב- פיזית ונפשית. מסכימים איתי?
אם הנהנתם בראשכם, סימן  שהמחשבה (שאתם מסכימים) השפיעה על הגוף (הנהון). פשוט, לא?
עד כמה הנפש משפיעה על האומן היוצר?
ביוון העתיקה ייחסו למוזות- אלות היצירה והאמנות, את יכולת ההשראה לאומן.
מהי המוזה של ימינו? מה מביא את ההשראה לאמן? מהיכן יש לו את הדחף ליצור? להתבטא?                                                       
אני סבורה שהמוזה, ההשראה, בסיסה במחשבותינו- בין אם במודעות ובין אם לא.
כולנו אמנים, כולנו יוצרים במחשבותינו ומביאים למימוש רעיונות, מבטאים אותם וחווים
התרגשות והתלהבות בתהליך היצירה. 

כל אחד יכול ליצור..! כל מחשבה היא אופציה ליצירה..
כל אחד מאתנו הוא אומן:ברגע שבו עולה רעיון במחשבתנו- או כשאנחנו מתחילים בתהליך
ההוצאה לפועל- מתרחש תהליך היצירה.
מה משפיע  על מה קודם הנפש או הגוף?
הגוף והנפש הינם ישות אחת, וכך חשוב להתייחס אליהם.
מה שמניע את העשייה, את הפעולה הינה המחשבה, כפי שנאמר "סוף מעשה במחשבה תחילה".
גם כאשר איננו מודעים למחשבותינו, אנו פועלים ועושים בהמשך למחשבה.
פועל עלינו עיקרון המגנט- "דומה מושך דומה": כשאנו "מצוברחים", או עצובים אנחנו מרגישים
 ירידה באנרגיה, תשישות וחולשה. 
כשאנחנו במתח, דואגים או לחוצים- סביר להניח שלא נראה
הרבה חיוכים סביבנו, אנחנו נקלוט שגם הסובבים אותנו מתוחים ועצבניים.

אבל אם ניכנס לחדר ונחייך בשמחה ושלווה, סביר להניח שנקלוט מאור פנים מהסביבה,
דבר שיתבטא בחיוכים ונינוחות. 
כך גם תהליך היצירה- אנו מזרימים לגופנו אנרגיות של שמחה,
התלהבות והתרגשות, מתרחשים שינויים הורמונליים, 
וחומרים כימיים משתחררים,
משפיעים על הרגשתנו, הופעתנו החיצונית ומצב רוחנו.
האם נכון לומר שהגוף יכול לרפא את עצמו ? 
הגוף יכול לרפא עצמו, לרוב הרבה יותר מהר ובקלות ממה שנדמה לנו.

בעזרת מה הוא יכול לעשות זאת? 
אני סבורה שקשה לנו להרפא כשיש לנו אמונות מגבילות ומחשבות חוסמות.
לדוגמא- אם אנחנו מאמינים שלאיבר פגוע נדרש הרבה זמן כדי להחלים,
ואנו משוכנעים שאי אפשר להירפא מייד, 
אז וודאי שהריפוי יתרחש כתהליך- ולא "כהרף עין"
כי הוא תלוי התפיסה שלנו את מושג הריפוי.                    

כמה פעמים שמענו על אנשים ש"קרה להם נס" והם החלימו ממחלה קשה באופן ספונטני,
או שמשך ההחלמה היה קצר ובגדר "פלא".            

גופנו שואף לאיזון, הרמוניה ובריאות, לכן, ככל שנאזין יותר לעצמנו, לצורך הפנימי שלנו,
 לגוף שלנו ולרגשות שלנו, כך גם נוכל לשפר את 
בריאותנו ואת איכות החיים שלנו.
אנרגיות של שמחה, סיפוק והתלהבות כמו גם אהבה, חמלה, וחיוניות, מסייעים באופן מובהק
לריפוי,החלמה ובריאות- גופנית ונפשית. 
(נבדק והוכח מחקרית) ביכולתנו לגייס אנרגיות אלו,
רגשות חיוביים ומחשבות חיוביות, בעזרת יצירה ומעשה האמנות.

היותנו יוצרים מעניק לנו את תחושת הערך, תחושת האסתטיקה ומשמעות לחיינו.
התרוממות הרוח וההתרגשות, משפיעים ישירות על מחשבותינו וגופינו.
למה העיסוק באומנות טוב לנו?
בואו ניזכר בילדותנו, עת העיסוק באמנות ויצירה היווה חלק אינטגרלי מסדר היום שלנו,
ממש "built  in" בחיים. 
ילדים משחקים משחקי דמיון, ממציאים רעיונות, בונים, מציירים,
שרים, רוקדים, מספרים סיפורים... 
היצירתיות היא שחקן חשוב על בימת החיים- בילדות.
זכרון: אמא תולה את הציור על המקרר או הלוח, אומרת "מקסים!"
ואחרי שבוע- במקרה הטוב- הציור מונח בפח המחזור לניירות...

כאן אני חייבת להתערב ולהזכיר לכם לייחד קיר,לוח או אפילו
איזור קטנטן תחום עבור 
היצירות של הילד.

עם הגדילה, אנחנו מתחילים לשפוט ולבקר (את עצמנו ואחרים),
להיפגע מביקורת של אחרים ומפסיקים להאמין בכישרון המולד של

כל אחד מאתנו- היכולת ליצור ולבטא את עצמנו.ואז אנחנו בולמים את הצורך הטבעי ליצירה.
כמה חבל. 
אם נרשה לעצמנו, בכל גיל, להביא לביטוי את עצמנו הטבעי, הפשוט, ללא ביקורת,
שיפוט או כבלים, 
או אז נחוש את השחרור והחופש האמיתי - להיות מי שאנחנו. להיות "נפלאים"!!
האמנות מאפשרת לנו להתחבר אל האני האמיתי שלנו, אל חדוות היצירה,
אל השמחה ותחושת הערך שלנו בחיים.
מה הקשר בין רפואה לאומנות? 
הרפואה באה לתת מענה למצבים בהם הבריאות  מתרופפת, למחלות, לכאבים וסבל גופני ונפשי.
האמנות עשויה לעזור למנוע מצבים כאילו, ולהגביר את האיזון, ההרמוניה והזרימה.
העיסוק באמנות יכול  לשמש "תרופה מונעת" להתפתחותן של מחלות ובעיות בריאות שונות.
מוכר לנו המושג "תראפיה באמנות" – שהוא טיפול למטרת ריפוי והטבה באמצעות אמנות.
אני מאמינה שלעיתים קרובות אנחנו משתמשים בכלים טיפוליים כאלו, אפילו מבלי להיות מודעים לכך..
כמה יצירתיות  מחשבתית נדרשת כדי לפתור בעיה טכנית, לתכנן מערכת המורכבת ממספר פריטים,
להכין מערך שיעור 
וגם לפתור בעיות ביחסים בינאישיים?
כל אלו,ורבים אחרים,הינם מצבים בהם אנו מגייסים את החשיבה היצירתית ואמנות הפתרונות היצירתיים.
אומנות כרפואה מונעת?
המון אנשים שיוצאים לפנסיה מתחברים לעיסוק ביצירה למה דווקא יצירה? 
כשאנשים פורשים לגמלאות, לעיתים קרובות הם מחפשים תוכן שיעניק להם ערך ועניין. 
העבודה מהווה עבור האדם הרבה יותר ממקור הכנסה גרידא: מסגרת חברתית, מקור לעניין,
תחושת ערך ומשמעות,לסטאטוס, 
"סיבה לקום בבוקר" ומסגרת השתייכות.
כאשר פורשים לגמלאות מאבדים בבת אחת הרבה מהפונקציות שסיפקה מסגרת העבודה.       

לכן, העיסוק באמנות ויצירה ממלא תפקיד משמעותי למי שבוחר בו: עניין, פיתוח מיומנויות
קוגניטיביות ומעשיות, שמחה והתלהבות, 
לרוב גם מסגרת חברתית והיכרויות חדשות ועוד.
מחקרים מוכיחים כי פעילות, יצירה ועשייה משפרים באופן מובהק את איכות החיים
ואת תפיסת ה-
well being  של האדם המבוגר.
כאשת מקצוע מה היית ממליצה למבוגרים לעשות בזמנם הפנוי ולמה?                                                                   
ככלל- הייתי ממליצה לכל אדם מבוגר "להקשיב ללב שלו" לחשוב מה טוב,
נעים וממלא אותו בסיפוק ושמחה, ופשוט לעסוק בכך.                       
מה יש בעיסוק באומנות שמקסים אותנו המבוגרים?
בכולנו שוכן הילד הפנימי- אותו חלק באישיותנו שמחובר לשמחה,האותנטיות, החופש והתמימות.
מהותו של הילד הפנימי היא היצירתיות, החיוניות והפשטות. 
העיסוק באמנות ויצירה מאפשר לנו
להתחבר לילד הפנימי שבנו, אליו אנו מתגעגעים ומשתוקקים. 
כשאנחנו יוצרים, אנו חווים את השחרור והחדווה.
אנו נמצאים במקום שמיטיב עמנו. מי לא רוצה להיות במקום כזה?

ולסיכום:
במציאות שבה שעה רודפת שעה ולחץ הזמן מאיים להכריע,
כדאי לקחת כמה שעות בשבוע בשביל הנפש...


     הסטודיו פתוח  להרשמה לחוגים ולסדנאות.
                  www.yadoman.com
   
        ניתן להשאיר הודעה בטלפקס בסטודיו:
 09-7652373 
                 ובמייל: iris@yadoman.com
                    להתראות בפוסט הבא
                                    שלכם איריס