פרויקט החופש הגדול- פרפרים אוהבים

אז אתמול לא העליתי רעיון ליצירה ואתכם הסליחה, אני מרותקת למיטה עם
גב תפוס, דבר שקורה לי די הרבה פעמים בזמן האחרון. מן איתות  מעודן,
מהוסס של הגוף, כמובן שללא כל התייחסות נאותה מצידי ו..בום טראח
הוא שבר את הכלים. "לא הקשבת בזמן? תשלמי!"  ואני משלמת אוהו
איך שאני משלמת. אוקיי, עד כאן פינת היבבות.



מה נכין היום? הממ.. אולי משהו שקשור ליום האהבה?

הסוכה שלי

 היום ערב חג סוכות..
עוד שבוע יסתיים מרתון החגים הגדול ונתחיל להיכנס לשגרה מבורכת.
אבל עד אז, אני נהנית מכל רגע מכל דקה ומכל שניה של הכנות מלוות בחדוות היצירה!!
אתם בטח שואלים מה יש לה זאת? השתגעה? ...
נכון, יש לחץ להספיק ולתקתק את הכל.. שכל דבר יונח במקומו המיועד
מלכתחילה.. ועדיף בלי אילתורים! ואפילו להספיק לשבת עם כוס קפה ועוגה
שאך יצאה מהתנור כשהבית רגוע,נקי ומצוחצח, לפחות שעה לפני כניסת החג,
אבל הי, כל הכיף זה לשבת בערב החג בסוכה המקושטת -שאני קישטתי,
                          לשולחן הערוך  -שאני ערכתי,
                          ולאכול אוכל טעים -שאני הכנתי...
                          ולארח את כל האנשים שאני אוהבת..!

אני זוכרת בערגה את הסוכה שלנו בבית הורי, אבי ז"ל תמיד בנה אותה במוצאי יום הכיפורים,
ואני בעליצות הייתי מוציאה את כל הקישוטים הצבעוניים, מניפות הנייר,שרשראות מגן הדוד,
שלטים של עותק מהכרזת המדינה, תמונות של ראש הממשלה, הנשיא והרמטכ"ל,
(פעם ציונות לא היתה מילה גסה..) ופירות טריים משבעת המינים: אשכולות של תמרים צהובים,
רימונים,חבושים,סלסלות קטנות שבתוכן הנחנו תאנים מהעץ של סבתי..
וכל אגרות השנה טובה,המנצנצות בזהב וכסף שקיבלנו בדואר במשך השנים,מצאו את מקומן
על דפנות הסוכה מחוברות בסיכות תפירה.
ומעל הכל הונח כלאחר כבוד הסכך הירוק האמיתי שפיזר את ריח החג בכל השכונה..