כוכבי זהב ואוהל טיפי

אני בד"כ מתחילה ב'פינישים' - שרשרת כוכבי זהב ממולאים שתפרתי   צילום: איריס ורשבסקי

וידוי אישי: תמיד אהבתי אוהלים, וגם בתי עץ, וגם לטפס על העצים אבל עזבו, זה כבר לפוסט אחר..

נחזור לאוהלים: את שולחן האוכל המרכזי בבית הורי אני זוכרת לטובה. בחופשת הקיץ הוא היה מכוסה באורח קבע  במפות ארוכות ובסדינים שחיברתי עם אטבי  כביסה, הייתי גוררת בהיחבא את שמיכת הפוך המאוחסנת בארגז המצעים הגדול שבחדר ההורים,  והופכת אותה למצע נוח לרביצה, וכמובן לא שוכחת את הפנס ואת בלוק הציור והצבעים.  הייתי יושבת בפנים שעות מנותקת, חולמת, מתכננת ...  בתוך המבצר האישי שלי שיצרתי במו ידי. אני זוכרת בעיקר תחושה כיפית של המקום שלי, הסודי. ששומר עלי, שמאפשר לי להפליג אל מחוזות הדימיון.

לכי תצבעי את העולם בזהב

אם אתם עדיין לא מכירים את האורחת הבאה שלי, פה תוכלו להתחיל, אני מזהירה אתכם, היא ממכרת, ואת הבתים שהיא מעצבת, אתם חייבים לראות ..רחלי בן אבי נשואה למיקי ואימא להילה, ליאור, וגאיה. עד לפני שנים לא רבות כיהנה רחלי בתפקיד בכיר כסמנכ"לית שיווק ופרסום בחברה גדולה ומוכרת. לקראת גיל 40 החליטה להגשים חלום שלא חדל לבעור בה והחלה לימודי עיצוב פנים במכון הטכנולוגי בחולון. "בכל תחומי חיי נגעתי בעולמות האסתטיקה, אך מעולם לא עמדתי במרכז יצירת החוויה. החלטתי לעשות שינוי קיצוני בחיי המקצועיים ולהתחבר סופסוף לאמת הפנימית שלי ולעסוק ביופי, בצבע וביצירה"

לדף הפייסבוק של רחלי פה

תמיד אהבתי את צבע הזהב, עוד בהיותי ילדה. הזהב סימל עבורי מלוכה, שמחה, תבונה, הדר ופאר. 

הקשר בין זהב, אגדת ילדים והחיים האמיתיים

תופים בבקשה .... אני מתכבדת להזמינכם לקרוא את האורחת הראשונה שלי שתפתח את סדרת האורחים המצוינת, קבלו את  מיה חסון,  האשה, החיוך והסטייל ..!


מיה חסון – מעצבת פנים והום סטיילינג, סטייליסטית לצילומי עיצוב ולייף סטייל, צלמת מוצר ואווירה ובקרוב מאוד גם אוכל........ ואמנית בנשמה. לדף הפייסבוק העסקי של מיה פה

                              ***

אם היו שואלים אותי, איזו דמות מהאגדות הייתי רוצה להיות, סביר להניח שהייתי אומרת זהבה... זו עם שלושת הדובים. לא, אני לא בלונדה, אין לי בקבוקי זהב ארוכים ומעולם לא היו לי, אני מחבבת דובים, אבל לא זו הסיבה..... זו האגדה היחידה שאני זוכרת שהפוקוס בה היה על גודל הצלחות, הכיסאות והמיטות... {צרות של מעצבות, זה מה שהן זוכרות}. את הבית ההוא שהיה בקצה היער, אני מדמיינת לי בהנאה רבה, עם גג רעפים גבוה וארובה עם עשן סמיך שמתמזג לו עם עננים אפורים בשמים, חלונות עם תריסי עץ