F

20 במרץ 2012

תחפושות לפורים או פיית -היער מארחת את הנסיך הקטן.

הפרויקט האחרון שלי היה לתפור תחפושות. כן,כן, ברבים...
ראשונה לנתנאלוש שלנו בת השנה ועשר- פיית יער.                                        
שניה לנועם הפשושון בן השנה–הנסיך הקטן.                                       
שלישית למור הסטודנטית שלנו- ביגוד תקופתי שנות ה-50 "גריז"
אז כפי שכתבתי נתנאלוש שלנו, הידועה בכינויה "נישנושית", התחפשה לפיית-יער.
לא תאמינו מה היו חומרי הגלם..חלק עליון מבד מעט מבריק עם שרוולים תפוחים 

עשוי מראנר שולחן.חגורת עלים מוזהבת. עשויה מקישוטי שולחן
וחצאית טוטו מרהיבה ועשירה -קלה כל כך להכנה וללא  תפירה-
שקישטתי בפרחי נייר שנשארו מעיצוב אלבומים הוראות לטוטו כאן.

את הנעליים תפרתי מלבד- מתוך האתר המקסים של Maya Made 

עיטרתי אותן בעלי זהב קטנטנים כן, כן, שוב קישוטי שולחן ולהליכה נוחה 
הוספתי להן סוליות משעם. הכנתי את הנעליים מעט גדולות כך שאוכל להנעילן 
מעל הנעליים. ובקדמתן תפרתי זוג פעמונים קטנטנים. אמרנו פיה לא?      
כנפיים וכתר קניתי לאחר שסרבה לזר הפרחים והפרפרים שהכנתי לה.
כל השבוע שלפני תרגלתי איתה את עניין התחפושת.ועדיין פורים בתחפושת

עמד בסימן שאלה. הכנתי את עצמי לכך שאצטרך להביא את התחפושת בשקית

לגן אולי שם נישנושית תתרצה להתחפש.

בוקר החגיגה בגן הגיע, פיצפונת התעוררה ובהתרגשות רבה משכה אותי לכוון 

הארון"תפוצת" היא אמרה בעיניים נוצצות. ואני כולי התרגשות דוחקת בגאון

שלי שיזדרז עם ההתארגנות השוטפת
 קרי: מקלחת,צחצוח שיניים ושטיפת פנים . 


שלא תתחרט לנו באמצע.  נישנושית היתה מוכנה שעה לפני ואנחנו הרווחנו 

רגעים מאושרים ועולצים של שירה וריקודים,
עם הכתר,בלי הכתר, עם הכנפיים ובלי הכנפיים והרבה הרבה רקיעות רגליים






"אני פורים....אני פורים"

  



רוקעת ומדנדנת  




הנעליים של נישנושית 




עם הזר 



                      

ועם הכתר


  

















































































עם נועם המתוק הסיפור אחר. הוא רק בן 10 חודשים... שנה  פחות מ"נישנושית" 
ומה שבאמת מעניין אותו אלו המשחקים, לאכול טוב ולישון, ולשחק ולשחק ולשחק...

אז לאחר שאני והדר (אמא של נועם ולמען הגילוי הנאות- בת אחותי) קבענו ללכת לחנות
הבדים, 
סופסוף החלטנו ובחרנו (לאחר זמן ממושך ודי מהנה) בד מוכסף לחולצה ולמכנסיים,
חגורת גומי מוזהבת, בד תכלת ובד אדום לגלימה בד פליז בצבע 
כחול למגפיים, וכמובן 2
כוכבים מקלקר שצבעתי בטוליפ זהב. (אמורים להיות על הכתפיים).

חזרנו הביתה, אני תפרתי ( הוצאתי גזרות על פי הבגדים שלו.)  הדר חידשה ללא הרף 

את אספקת הקפה ונועם ונישנושית שיחקו ביחד (רק על זה שווה שאעלה  פוסט בנפרד)

מידי פעם נועם זחל לכוון מכונת התפירה לראות על מה כל הרעש  והמהומה... וחזרה אל 

השטיח לערימת הצעצועים הזמינה שלו. כך בילינו יום  שלם ביחד וכשהגיע הזמן לחזור 

הביתה ישבתי עוד קצת על ה"פינישים" של התחפושת וכמובן לתפור את המגפיים.

כשסופסוף סיימתי והרמתי את עיני מעל איזור שולחן התפירה לא האמנתי למראה עיני
ה"בלגן" חגג  והאיש שלי התמוגג: "או סופסוף בית שחיים בו ולא מוזיאון" 
הממ.. יש לי הרבה מה להגיד על זה אבל, נחזור לענייננו,

















                             
                        



































                                     





































את התחפושת למור הכנתי בזריזות, רק כי היא הודיעה לי שהיא צריכה דחוף משהו
למסיבה בפנים "מתמסכנות" 
אז שוב שינסתי מותניים ויצאנו לקנות בדים:
טול לתחתית חגורת גומי שחורה ורחבה ובד רך ונופל בצבע שחור 
עם נקודות לבנות.
מזל שבסה"כ זו היתה גזרה של חצאית פעמון.  גזרה 
כאן
לצערי לא היה זמן לצלם כי הכל נעשה במהירות והילדה "טסה" לאוניברסיטה חמושה
בתחפושת החדשה 
ומבטיחה לשלוח לי תמונות "מחר" אז אני לגמרי צריכה לסמוך
על ההבטחה שלה כדי שאוכל להעלות את התמונות

                                                   
                                                                   להתראות בפוסט הבא
                                                                                    שלכם איריס



                                                                 

הרשמה לעדכונים במייל