הממלכה הקסומה שלי
את הסטודיו שלי החלטתי להקים כדי שיהיה לי מקום ליצור בו. בלי הסחות דעת של "אמא/איריס בואי רגע..אני צריך עזרה..ובלי לחשוב על לנקות אחרי...פשוט לשבת ולפסל, לצייר, ולגרום לרעיונות לקרום עור וגידים..
אומנות ואני
ועוד קצת על עצמי- אני נושמת,יוצרת ומלמדת אומנות מזה 15 שנה עם ילדים ונוער ומבוגרים בגילאי 5 - 80,בתחומי הרישום הציור והפיסול. התענגתי להכיר את עולמם הפנימי של הילדים וראיתי את ההשפעה הנפלאה של הפיסול והציור על ילדים,את הסיפוק מהצלחתם ליצור בדיוק כפי שתכננו, את חיזוק הביטחון העצמי ואת היכולת לתת מעצמם לחבריהם..אם בעצה
למה דווקא חוגי אומנות
החודש הראשון כבר התאייד לו עם החום הכבד,החודש השני התחיל , השבוע הראשון שלו עומד להסתיים...נשארו לנו עכשיו כל הסידור,ההכנות,הקניות של: התיקים, הספרים והמחברות,יומנים קלמרים, להדפיס חולצות עם סמל ביה"ס ועוד ועוד כי שנת הלימודים בפתח...!
מה יש באומנות שעושה לנו טוב
למרות שיש הצדקה מוחלטת לכך שהתאיידתי..זה ממש לא רציני מצידי להיעלם כך אז מעכשיו אני מתחייבת בפניכם עם יד על הלב להעלות פוסטים לעיתים קרובות יותר אז מה עשיתי בינתיים אתם שואלים? הממ..סיימתי לעצב 2 דירות ואת הבית של אמא. התחלתי את רצף הסדנאות שממלאות לי את כל ספטמבר אוקטובר ונובמבר..
מחשבות, חלומות, תוכניות
כמו שאתם כבר יודעים,חזרתי ללמד בסטודיו במלוא הכוחות..עכשיו כשנתנאל כבר הסתגלה לגן ורכשה המון חברים וחברות חדשים. כבר יש בייביסיטר שהיא מחבבת (היא עדיין בתקופת מבחן..)שוב כל הימים וגם קצת מהערבים מתמלאים בחוגים וסדנאות..ובערבים אני כבר יושבת על תכנון שנתי של הרצאות וערבי מודל כמו שהיו פעם (לפני 3 שנים) שוב יזמזמו להם האובניים בשמחה.. וכני הציור ישאו בגאווה את הקנווסים..
אתנחתא לנשמה
בחודש האחרון הסטודיו הגיע לקצה גבול היכולת שלו.. תילי תילים של כלים במצבי ייבוש שונים,לצד עבודות התלמידים כיסו כל משטח אפשרי. תנורים מולאו עד אפס מקום, והופעלו 3 פעמים בשבוע..המון רימונים, צלחות פסח, וברכת הבית (לא חמסות!) נעטפו ונארזו בקפידה בפצפצים למשלוח לחו"ל, שלא לדבר על הימים שבהם עד השעות הקטנות של הלילה הכנתי כלים...
החלטות
את ההחלטה לרענן ולשנות תדמית לעסק שלי עשיתי כבר לפני כשנה, במהלכה התחלתי את המחקר האישי שלי לגבי מהותו, הרכבו ומאפייניו. זה לא היה פשוט עבורי מעצם היותי רב תחומית, כל דבר נפלא בעיני, כל דבר מסקרן, ולכל יצירה כבוד ראוי..!למה רציתי? כדי לרענן.. להקפיץ ..ו כי הייתי צריכה את זה!!
אני אוהבת את הים. תמיד אהבתי אותו, לחוש את החול מתחת לרגלי ובין אצבעות ידיי, להתמסר
לרוח שתמיד סותרת את שיערי, לצפות בשקיעה
הורדרדה, לאסוף מלוא כף יד צדפים וחלוקי אבן
מיוחדים, ואין, אין על הרוגע שמלווה אותי גם
ימים ושעות אחרי.
לרוח שתמיד סותרת את שיערי, לצפות בשקיעה
הורדרדה, לאסוף מלוא כף יד צדפים וחלוקי אבן
מיוחדים, ואין, אין על הרוגע שמלווה אותי גם
ימים ושעות אחרי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה